יום חמישי, 14 בדצמבר 2017

חודש הפינאפ שלי - חלק ב'

חזרתם לחלק השני של החודש? איזה כיף!
אבל לפני שצוללים חזרה ל"עינת עושה פוזות למצלמה", אני רוצה לקחת רגע ולספר לכם משהו שקרה היום ונורא שימח אותי -
קרן בר, מעצבת פנים מוכשרת ובעלת בלוג העיצוב Karen/B, ובמקרה גם אחת מהחברות הכי טובות ויקרות שלי, זכתה היום בפרס בלוג השנה של ישראל. להגיד שאני שמחה בשבילה וגאה בה אפילו לא מתחיל לתאר את איך שאני מרגישה. קרן מכניסה את הלב והנשמה שלה (יחד עם הידע והכשרון) לכל דבר שהיא עושה, והבלוג שלה מלא בהם. יש לה מלא טיפים נהדרים ומועילים לעיצוב הבית, בלי "שטאנץ", כל אחד עם הטעם הייחודי שלו, שקרן משכילה לחדד ולהוציא ממנו את המיטב.
קרן היא גם ה"ספונסרית" שלי בעולם הבלוגים - היא זאת שלחצה עליי (שנים) לפתוח בלוג, והיא ממשיכה לעודד אותי כל הזמן, עוזרת לי להאמין בעצמי, ולהאמין שלמה שאני עושה יש ערך, גם אם אין לו קהל גדול (ואפילו אם ההתמדה היא ממני והלאה).
בכל מקרה, אם במקרה אתם עוד לא מכירים אותה, אני ממליצה בחום לקפוץ לבלוג שלה. התאהבות מובטחת.


יום 16 – Beret Day Style
ביום הזה לקחנו השראה מהקלישאה הצרפתית – ברט וחולצה עם פסים בשחור-לבן (לא התבקשנו להצטלם עם בגט ושפם, להפתעתי). הברט הלבן הפרוותי זה כל כך אהוב עליי שאני תמיד חוששת להשתמש בו. הוא כה לבן וטהור! ומה אם הוא יתלכלך?!? פולנייה אמיתית.

יום 17 – Snood Me Style
ביום הזה היינו צריכות להשתמש ב"סנוד". אם גם אתן, כמוני, לא יודעות מה זה סנוד, הכוונה היא לרשת גדולה, בדרך כלל סרוגה מצמר, שהייתה פופולארית בשנות הארבעים והחזיקה את השיער מסודר מאחור.
מאיפה משיגים סנוד? אה... חלק משמעותי מהבנות פשוט סרג אחד, אבל אני, למרבה הצער, מעולם לא הצלחתי ללמוד לסרוג, וישראל היא לא בדיוק מדינה שבה אפשר למצוא בכל חנות שנייה ברחוב אביזרי שיער וינטאג'... 
אז אלתרתי. הרשת האדומה מהבד, ששמרתי מקניות של ענבים, התבררה כקטנה מדי, אבל רשת הניילון הלבנה, שהגיעה עם תפוחי האדמה, הייתה בדיוק בגודל המתאים...
וההורים שלי לא מבינים למה אני חייבת לשמור כל דבר...

יום 18 – Varga Girl Style
הפעם לקחנו השראה מצייר הפינאפ המפורסם אלברטו ורגה, וניסינו לשחזר את אחד מהציורים שלו. האתגר במקרה הזה היה למצוא ציור של בחורה לבושה...
אני בחרתי ציור חמוד של בלרינה לבושה בשמלה ורודה, חלקית בגלל שהתסרוקת שלה נראתה לי קלה לשחזור, וחלקית כי זה נתן לי הזדמנות להשתמש בחולצה הורודה היפה שרציתי להשתמש בה ביום השישי אבל לא מצאתי אותה...
למה תמיד נערות פינאפ נראות מופתעות כל כך? אני מאוד אוהבת את הציורים האלו אבל חייבים להודות שהנערות האלו באמת נראות די מטופשות – הכל מפתיע אותן, חוץ מעבודות בית שתמיד משום מה משמחות אותן נורא.

יום 19 – Dorothy Dandridge Style
היום הזה היה לי קצת קשה. לא יצא לי לראות סרטים של דורות'י דנדרידג', אבל כן יצא לי לראות את הסרט של האלי ברי עליה... והיה לי חשוב שהתמונה תצא מכבדת. עוד חלק מאתגר הוא שכמעט בכל התמונות שלה שמצאתי השיער שלה היה קצר באופן שלא יכולתי לשחזר רק בעזרת סיכות, ולא התחשק לי במיוחד להסתפר במיוחד לכבוד היום... בסוף הסתדרתי, וגם התמונה הייתה אחת מהפופולאריות שלי השנה.

יום 20 – Birdcage Veil Style
כמה טוב שיש אחיות. את ה"סנוד" עוד הצלחתי איכשהוא לאלתר, אבל הנסיון למצוא משהו שיחליף הינומת רשת היה פשוט כישלון חרוץ. מזל שיש דנה (זה מזל גדול באופן כללי), שהסכימה לעזור לי ולהשאיל לי את הכובע המיוחד שלה, רגע לפני שהייתי שמה גרביון על הפרצוף ונראית כמו שודד בנק במקום כמו כוכבנית הוליוודית זוהרת.
ביום הזה החלטתי לתת לכובע את כל הפוקוס ופשוט אספתי את השיער לאחור. אני לא מאלו שמאמינות שפחות זה יותר, אבל בהחלט מאמינה שלפעמים צריך לתת לכוכבת ההצגה את אור הזרקורים.

יום 21 – Middle Part Style
ביום הזה התבקשנו לסדר את השיער עם שביל באמצע – אז הייתי חייבת לקפוץ על ההזדמנות ולעשות מחווה לאלילת המדע, היופי, והשביל באמצע – הדי לאמאר. 
אם במקרה עוד לא שמעתן עליה, אני ממליצה בחום לקרוא עליה בגוגל. רגשי נחיתות בכל דבר אפשרי מובטחים... אבל גם הרבה השראה. הדי טענה ש"זה קל מאוד להיות זוהרת. את רק צריכה לעמוד בלי לזוז ולהראות טיפשה".
 מסכימות איתה? אני נוטה שלא, אבל מי שאני שאתווכח עם גאונה...

יום 22 – My Printed Style
הפעם היינו צריכות לשים מטפחת שיער בהדפס חייתי, ולהתלבש בהתאם. משום מה מצטברים אצלי כל מיני פריטים של הדפסי חיות, אבל אני אף פעם לא משתמשת בהם. אני מניחה שאסוציאציה המיידית שלי היא פגי בנדי... ובכל זאת אני ממשיכה לאסוף אותם, כנראה בדיוק עבור יום כזה, שישחרר את החיה הפנימית שבי☺

יום 23 – Purple Flower Style
ביום הזה התבקשנו לעשות תסרוקת אסופה ולשלב בה פרחים סגולים – ואני החלטתי שזה הזמן לנסות "דיטה באן" – תסרוקת בהשראה וינטאג'ית שדיטה וון טיז הפכה פופולארית ונקראת על שמה.
מאוד חששתי מהיום הזה, כי בשלב זה הייתי ממש חולה כבר כמה ימים וביליתי את כל היום במיטה, ולא הרגשתי או נראיתי זוהרת אפילו טיפה, ובטח שלא היה לי כוח להתעסק עם השיער... אבל עם קצת מאמץ והרבה איפור, בסוף הגעתי לתוצאות מספקות (שהחזיקו מעמד בדיוק חמש דקות עד שהאף שלי התחיל לנזול שוב...)
התסרוקת עצמה, אפילו שבהדרכות באינטרנט נראתה כמו הרבה עבודה, התבררה כממש קלה – קוקו מאוד גבוה, ממש במרכז הראש, וכל השיער מגולגל כלפי פנים, ומחוזק בסיכות. זה הכל. ממש מומלץ למי שמחפשת משהו שונה אבל לא דורש הרבה התעסקות.

יום 24 – Vintage Hat Style
זה לא שאין לי בכלל כובעי וינטאג'. יש לי כמה וינטאג' אמיתי, ישנים באמת, אחד מהם אפילו מצ'כוסלובקיה, שכבר לא קיימת בינתיים. רק מה – כולם כובעים גבריים, שהיו שייכים לסבים שלי. גררתי את עצמי ל"עזרה", חנות היד שנייה האהובה עליי, וחיטטתי בין כל הכובעים שמצאתי שם – הרבה מאוד מהם, אבל רובם פשוט "כובעים של דתיות" שלא ממש עבדו בתור כובעי וינטאג' או דמוי וינטאג'. ובכל זאת בסוף יצאתי משם עם שלושה כובעים חדשים – טורבן בצבע פטרול, ברט קטיפה אפורה, וכובע עגלגל כחול כהה... ובסוף... בחרתי באחד מהכובעים של סבא שלי.
אחרי שחיפשתי הרבה זמן השראה, בסוף נזכרתי במרלן דיטריך, והלוקים האנדרוגניים שלה
בהחלט לא הלוק הרגיל שלי, אבל נהניתי ממנו מאוד, ואפילו הוספתי גם כובע צילינדר שיתאים לשלה (גם אם הוא רחוק מוינטאג' אמיתי, ולמעשה עשוי מפלסטיק...). 
הסוד להבעה של מרלן דיטריך – עיניים מאוד אדישות בשילוב עם גבות מאוד מופתעות.

יום 25 – Vintage Barbie Style
הפעם התבקשנו לשחזר את המראה של הברבי הראשונה – תלתלים הדוקים מקדימה, קוקו מתולתל מאחור, ובגד מפוספס בשחור לבן.
ניסיתי לשחזר לא רק את התסרוקת שלה, אלא גם את האיפור שלה (אייליינר עבה, אודם אדום זועק, וצללית תכלת מהסוג שלא הייתי נוגעת בו בדרך כלל), ואת ההבעה שלה (אדישה ומלאת תיעוב – בהחלט לא הברבי העליזה והידידותית שאנחנו גדלנו עליה).

יום 26 – Betty Grable Style
ביום הזה היינו צריכות לשחזר את אחת מהתסרוקות המפורסמות של בטי גרייבל. החלטתי לשחזר את המראה הזה:
שנראה לי מספיק מרשים אבל גם מספיק פשוט לשחזור (ולא דורש סימטריה או דיוק). עדיין הרגשתי נורא באותו יום, ואחת הדרכים שלי לשכנע את עצמי להתאמץ בכל זאת הייתה ללבוש את אחת מהשמלות האהובות עליי. לפעמים אני משתמשת בשיטת השכנוע הזאת גם כדיי ללכת לעבודה, ואנשים לא מבינים איך אני משקיעה כל כך במראה כשאני מרגישה לא טוב...

יום 27 – 40s Updo Style
ביום הזה התבקשנו לשחזר תסרוקת מאוד מסויימת של לאנה טרנר, שמכיוון שאפילו אין לה ממש שם אי אפשר היה לחפש הדרכות מתאימות באינטרנט... אבל נו, אמרנו אתגר, לא?
בסוף הצלחתי לשחזר אותה, בלי טיזינג ובלי ספריי, רק עם רול אחד ממש גדול עם גלגול כלפי אחורה, כשבחלק השני של הראש הסתפקתי בבאמפ מינימלי.
הרגשתי לא ממש בנוח ביום הזה, ואני חושבת שרואים את זה (אפילו הטריק של שמלה אהובה לא עבד). בין הבריאות המגמגמת לשיער הענקי שיצא הרחק מאיזור הנוחות שלי – פשוט הרגשתי אוקוורד לחלוטין. הייתן חושבות שזה כבר לא יקרה לקאת סוף האתגר, לא? אבל ככה זה עם ביטחון עצמי. סולמות ונחשים. זה היה יום של נחשים.

יום 28 – 1 Victory Roll Style
בעקרון, למיטב הבנתי, אין כזה דבר "ויקטורי רול אחד". השם הזה שמור לתסרוקת מסויימת, והיא דורשת שני רולים (אפשר אחד נוסף באיזור הפוני). אבל בסדר, לא נתווכח עם מארגנת האתגר. כך או כך, רול אחד הוא סוג של פינוק, כי הוא דורש הרבה פחות התעסקות, הרבה פחות "קומפוזיציה" של איך הוא נראה ביחס לאלמנטים אחרים בתסרוקת, ובלי לדאוג מסימטריה (החסרון המשמעותי של שביל באמצע).
ביום הזה גם קיבלתי פינוק מיוחד – אודרי שלי רצתה להצטלם איתי, אחרי חודשים ארוכים שהיא לא עשתה את זה. זה לא מקל על הצילומים בשום אופן, אבל זה תמיד מחמם לי את הלב ומשאיר לי מזכרות משעשעות.


יום 29 – 2 Victory Rolls Style
הפעם החלטתי לאתגר את עצמי ודווקא כן ללכת על תסרוקת סימטרית (היא נראתה הרבה יותר סימטרית במציאות, אני נשבעת!). חשבתי שזה ייקח הרבה ניסיונות, אבל אלילי השיער חייכו אליי. הייתי קצת עצובה באותו יום שהאתגר כבר כמעט נגמר, כי למרות כל הקושי, נהניתי ממנו מאוד, וגם הכרתי כמה בנות אחרות שהשתתפו ונוצרה אווירת קהילה מקסימה שמאוד חסרה לי בדרך כלל... אז פיציתי על העצב הקטן בלב עם צבעים עליזים וציפורים כחולות, כיאה לסוף טוב מהאגדות.

יום 30 ואחרון – Runway Retro Style
ביום האחרון, בניגוד למה שציפיתי, לא המשכנו את התמה ועשינו שלושה ויקטורי רולז... אלא לקחנו השראה מאופנה מודרנית יותר, בשילוב עם הסגנון של שנות ה40-50. 
בכנות – לא ידעתי איך לגשת לזה, וגם הייתי כל כך עסוקה שהייתי צריכה לעשות את השניים האחרונים בערב אחד, אז פשוט החלטתי להתפרע עם מה שמתחשק לי – פול גלאם. ההשראה שלי הייתה איפשהוא בין ורוניקה לייק לג'רי הול וג'יה.
גל גדול וגבוה בשיער, תכשיטים מנצנצים (אפילו את המספר נצנצתי!), ושמלה נשפכת בכחול רויאל בוהק.
ניסיתי להוסיף קצת "אדג'יות" עם איפור כהה יותר, אייליינר מחודד, וכוכב קטן שהצליח להמרח לי לגמרי ליד העין... אבל זה בסדר, כי ככה הוא כמו כוכב נופל, כזה שמבקשים עליו משאלה.
ומה הייתה המשאלה שלי?
רק להמשיך, להמשיך... תמיד למצוא סיבות טובות לקום מהמיטה גם כשלא מרגישים טוב, להרגיש טוב עם עצמי גם כשהגוף מרגיש שהוא מתפרק, לשחק, לשיר, להעז, לקבל השראה, למצוא תירוצים ליצירה, לפגוש אנשים מקסימים מכל העולם, ואפילו לפגוש את עצמי – להשתחרר מהביישנות הכרונית ולהתחבר לכוכבת הנוצצת שמחפשת את האפשרות שלה לזהור.

אם במקרה עשיתי גם לכן חשק להתחבר לנערת הפינאפ הפנימית שבתוככן, תשמחו אולי לשמוע שבעקבות האתגר פתחתי קבוצה חדשה בפייסבוק - The weekly Pinup challenge, עם נושא חדש לא כל יום, אלא, כאמור, פעם בשבוע. הקבוצה עדיין בחיתולים, ואם אתן רוצות לנסות ולהצטרף - הריי אתן מוזמנות.

יום שבת, 2 בדצמבר 2017

חודש הפינאפ שלי - חלק א'

נובמבר הוא חודש משונה.
בין התחפושות של האלווין (שיעלו לכאן לקראת פורים) להתרגשות של חג מולד, הוא תקוע לו באמצע, אפרורי ולא מרגש, עם מזג אוויר לא החלטי ושום דבר מיוחד לחכות לו.
ובכן, לא השנה.
השנה נובמבר היה החודש שבו למרות שהרגשתי גרוע יותר מיום ליום, למרות שהייתי סחבה מסמורטטת, למרות  שהפעילות שלי נעה בין להיות מרוחה במיטה למעוכה על הספה, ואפילו פספסתי כמה ימי עבודה – כשהגיע הערב, עזבתי את הכל, קילפתי את עצמי ממצב שכיבה, ונתתי לעצמי מייקאובר בסגנון וינטג'.
הזוי? לחלוטין.
אבל מסתבר שזה טוב לנשמה.
נתקלתי בפוסטים על אתגר הפינאפ #30pinupstyles של  The Black Pinupלקראת סוף אוקטובר, כשהייתי עדיין עמוק-עמוק במוד האלווין, ובכלל לא היה לי זמן לחשוב על זה. רק יומיים לפני ההתחלה ניסיתי להציץ במה מדובר, והחלטתי שאין כמו אתגר חודשי בשביל להתגבר על הריקנות שאחרי אתגר חודשי אחר...

אז בדקתי שיש לי את רוב הדברים ברשימה – פרחים לשיער (יש בשפע), מטפחות לקשירה (המון), כובעי וינטאג' (הישנים של סבא שלי נחשבים?), הינומה (אה, מה?) רשת בירדקייג' שמכסה את העיניים (מאיפה?) וסנוד (מה זה בכלל?), וקפצתי למים.

עורכת האתגר ביקשה שנצטלם עם מספר היום (כדיי לוודא שאנחנו עומדות באתגר ולא פשוט מעלות תמונות ישנות) והמליצה על לצלם סרטונים ולא רק תמונות סטילס, עבורי - קונספט מבהיל. וידאו הוא חיה פרועה ולא נשלטת עבורי. אני לא יודעת לערוך אותו, להעלים פצעונים סוררים או להבהיר נחיריים אדומים מרב קינוחי אף.מפחיד אפילו יותר - אני אאלץ לחשוף את הצד השני שלי. כן-כן, הצד שני, הלא טוב, הלא פוטוגני, זה שאני כמעט אף פעם לא מצלמת, וכשאני כבר נותנת לו הזדמנות ומצלמת בכל זאת - אף פעם לא בוחרת בסופו של דבר בתמונות האלו. הצד שבו רואים את העקמומיות של האף, החוסר סימטריה של העיניים, הצד שניסיתי שנים ללמד את עצמי לקבל ללא הצלחה. אבל בעוד שבסטילס זה יחסית הגיוני לשמור על כמה זוויות קבועות - בוידאו זה נהיה קצת מוזר. אז החלטתי שהחודש הזה הוא ההזדמנות שלי לצאת מאיזור הנוחות שלי, ולתרגל קצת קבלה עצמית.

קצת חששתי מהאתגר עצמו. אם תצפו בהדרכות ביוטיוב לתסרוקות וינטג', תמצאו המון מסלסלי שיער רותחים, סירוק טיזינג, והמון סוגים שונים של קרם,מוס, ווקס, ספריי... הרבה מהם רחוקים מלהיות טובים לבריאות השיער (ואת חלקם פשוט אין לי), אז ההחלטה האחרונה שלי הייתה להמנע כמה שאפשר מכל אלו, ולנסות לעבור את החודש במינימום נזק לשיער.
בעצם ההחלטה האחרונה שלי היתה אפילו יותר חשובה - להנות.

יום 1 - pinup retro hairstyle
התמה של היום הראשון הייתה מאוד כללית, כשהכלל היחידי היה "בלי אביזרי שיער". אני בחרתי בתסרוקת הגו-טו שלי - פשוט התסרוקת שיוצאת כשאני משחררת את השיער שלי מרולים וטיפה מסדרת אותו (לא ממש מסרקת, כדיי לשמור על התלתלים הגדולים). זה היה גם הנסיון הראשון שלי עם אפליקציית "בומרנג" שאני כל הזמן נתקלת בה באינסטגרם, ומשום מה נראה שאחרים מסתדרים איתה הרבה יותר טוב ממני - היא מצלמת וידאו של חלקיק שנייה (טוב, אולי שנייה שלמה), ולנסות לעשות תנועה שלא תראה נורא מעושה הוכיח את עצמו כאתגר רציני. תפסתי גם את ההזדמנות להשתמש בשמלה שלי שעוד לא יצא לי ללבוש (בין השאר כי היא לא ממש מתאימה לגזרה שלי, אבל מי רואה את זה בצילום של החלק העליון?).
ביום הזה גם גיליתי שכשמעלים סרטון לאינסטגרם, הוא קוצץ אותו מלמעלה ומלטה, ואין אפשרות לעשות קרופ לבד כמו בתמונות - כך שהחלק העליון של התסרוקת נחתך בתמונה.הנסיון להבין בדיוק איפה אינסטגרם חותך את התמונה העסיק אותי כל החודש, ואני עדיין לא בטוחה שתפשתי את זה לגמרי...

יום 2 - red me up style
הכללים ליום זה כללו שמלה אדומה(האתגר הגדול היה לבחור איזו) ומטפחת שיער אדומה. ביום הזה לא הסתדרתי עם בומרנג בכלל, אז הלכתי על האופציה הבטוחה יותר של לצלם הרבה תמונות סטילס ולערוך אותן יחד לגיף בעזרת גוגל תמונות (מומלץ מאוד). ליום הזה קניתי  סרט שיער חדש באדום בוהק, ובסוף השתמשתי במטפחת הזאת. עדיין לא בטוחה שזו הייתה הבחירה הנכונה אבל זה בגלל שאני קטנונית להחריד עם עצמי. סך הכל ממש נהניתי מהלוק הזה - עוד שמלה יפהפייה שעוד לא יצא לי ללבוש, עגילים מתוקים, ותסרוקת פשוטה - בארל רול מקדימה, גיבסון רול מאחורה.

יום 3 - me too blue style
ביום הזה התבקשנו להצטלם עם אביזר כחול, ואני בחרתי בזר פרחים כחולים שקניתי באלי אקספרס, ואותה תסרוקת הרולים של היום הראשון, רק קצת יותר פרועה ומתולתלת, כשהרול העליון מחובר בסיכה הצידה כדיי להראות קצר יותר. זה גם היום האחרון שבו עוד ניסיתי להשתמש בבומרנג לפני שהתייאשתי ממנו סופית (לפחות לעת עתה).

יום 4 - sparkiling pinup style
ביום הזה התבקשנו להשתמש באביזר שיער מנצנץ. אבל איזה? סיכה? קשת? אולי זה הזמן לנצל את אוסף הטיארות שלי?
בסוף החלטתי להוסיף אבנים מנצנצות לפרח שיער, יחד עם התכשיטים הכייי מנצנצים שלי (לפחות בעשיריייה הפותחת). ביום הזה גם חגגו את "דאפר דיי" בדיסנילנד, אז החלטתי לעשות דיסניבאונד (תלבושת בהשראת דמות) של אריאל, וגם את התסרוקת עשיתי בהתאם - גלים רכים וארוכים יותר, וגל גדול ונפוח בשיער. הפעם גם עשיתי צעד וצילמתי את עצמי בוידאו רגיל, שלוקח יותר משנייה ולא בנוי מתמונות סטילס. אמיץ, הא?
היום הזה היה אחד מהאהובים עליי - מה יותר טוב מאריאל ותכשיטים מנצנצים?

יום 5 - right part style
ביום הזה היינו צריכות לעשות שביל בצד ימין - הצד ה"לא נכון" בשביל רוב האנשים (כנראה בגלל שרובנו ימניים וזה פחות נוח). מטופש, אבל האתגר הזה קצת הלחיץ אותי, והלכתי על תסרוקת מאוד פשוטה - גל קטן ואלגנטי ושיער אסוף בגיבסון רול. את העניין הוספתי עם האביזרים והתאמות הצבעים שהקפיצו את התמונה, וגם במקרה התאימו ליום השני של "דאפר דיי", הפעם עם דיסניבאונד פיטר פן (הוספתי נוצה אדומה לכובע עבור הצילומים המלאים☺)

יום 6 - pink pinup style
ביום הזה התבקשנו ללבוש ורוד על הגוף ועל השיער. החלטתי ללכת על מראה עדין ומתקתק בורוד בהיר, עם קוקו לצד בבקבוקים גדולים ורכים - אהבתי את הלוק הזה, הקצת אלגנטי-קצת ילדותי, אבל בגלל שהאיפור יצא לי קצת יותר חזק ממה שהתכוונתי, החלטתי שאני חייבת להתאים לו גם מראה חזק יותר, בורוד פוקסיה. את הקוקו אספתי למעלה, את הפוני פיזרתי למטה, החלפתי אביזרים והחלפתי גישה :)
ביום הזה גם עלה על דעתי שאני לא חייבת להחזיק את המספר וגם לא למצוא מקום לתקוע את הפתק בבגד - אני יכולה פשוט לענוד אותו כמו סיכה. גאוני, לא? טוב, אולי לא גאוני, ואולי לקח לי כמעט שבוע לעלות על זה, אבל זה באמת הקל על העניינים.

יום 7 - Old Holywood Style
הו-הו, כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, ליום כזה הכי חיכיתי. בתור מי שמכורה לתחפושות, תמה כזאת היא פרס מיוחד בשבילי. התלבטתי בין כמה שחקניות אייקוניות - הייתה לי הרגשה שחלקן עשויות עוד להופיע בהמשך בימים משלהן (מה שאכן קרה, אבל לא עם השחקניות שחשבתי). בסוף בחרתי באחת מהאהבות הראשונות שלי - לוסיל בול. בתור ילדה יכולתי להגיד בפה מלא שI love Lucy - לצפות בה ב"הצגה שנייה" (זוכרות את זה?) היה ההיי-לייט של היום שלי. היא הייתה מצחיקה, אמביציוזית, יפהפייה, ולא פחדה לרגע מלעשות פרצופים, להראות מטופשת או לא מושכת. בתקופה שהערך של שחקנית היה כמעט אך ורק הסקס אפיל שלה, היא הציגה אשה שלמה, דמות עגולה ואמיתית, שבאמת אי אפשר היה שלא לאהוב.
אז למרות שלמעשה היו לגברת לוסי הרבה תסרוקות, הלכתי על האייקונית ביותר - הפודל, עם ה"עגבנייה" המתולתלת מאחור. חשבתי שאסתבך עם התסרוקת הזאת, צפיתי בחמש הדרכות שונות, ובסופו של דבר זו הייתה תסרוקת ממש פשוטה - ברגע שהשיער היה מתולתל (השתמשתי ב"רולים" דקים מנייר אלומיניום), בעצם רק הנחתי את התלתלים אחורה על הקודקוד והידקתי למקום עם סיכות. התלתלים כבר עשו את העבודה עם הצורה והנפח בעצמם.
דרך אגב - כבר יצא לי להיות לוסי פעם אחת בעבר, במסיבת תחפושות. מה יש להגיד - אני באמת אוהבת את לוסי.

יום 8 - Gilda flip style
זוכרים שדיברתי קודם על הקושי האדיר שלי לשחרר שליטה?
באתגר הזה הייתה צריכה לשחרר גם אותה וגם את השיער, כדיי לנסות ולשחזר את הנפת השיער המפורסמת של ריטה הייוורת' ב"גילדה".
בלי פרצופים מתוחכמים, בלי פוזות אלגנטיות, בלי כל שערה במקום - פשוט להפוך את השיער ולקוות לטוב.
בגלל הלחץ הפעם שברתי קצת את הכללים של עצמי והשתמשתי בספריי לשיער כדיי לשמור על החלק העליון שלו במקום, בתקווה שזה יעזור לו להסתדר באופן חינני אחרי ההנפה - טעות!
השיער הנוקשה לא חזר למקום אלא המשיך לעמוד, כאילו שנות השמונים לא עברו מעולם...
צילמתי 14 טייקים, בחרתי בסוף ברביעי, ואין מה להגיד - זה היה תרגיל משעשע וכנראה גם נחוץ עבורי בלשחרר. מה שלא לומדים מאלסה לומדים מגילדה.
"My hair just goes 80s"
יום 9 - classic halo style
ביום הזה התבקשנו לעשות כתר מצמות, סגנון שאני אוהבת במיוחד שלשמחתי שרד עד ימינו.
ליום הזה בחרתי במראה קצת יותר כפרי, עם חולצת "פזנט" ופרחים בשיער, אבל לא התאפקתי והוספתי גם תכשיטים מנצנצים.
למה בעצם אני לא הולכת ככה יותר?

יום 10 - Iconic Holiday Style

כשראיתי את הכותרת ליום הזה הייתי בטוחה שמדובר במראה בהשראת חג מולד והתחלתי להתרגש - טעיתי.
ההשראה ליום זה הייתה בילי הולידיי, וכבונוס, התבקשנו להצטלם עושות ליפסינק לשיר שלה. בעיה - אני מכירה את השירים שלה, אבל בדרך כלל בביצועים אחרים, ובכלל, איך לשים שיר בטלפון ואז להפעיל את המצלמה? אין ברירה, אני אהיה חייבת לספק את המוזיקה בעצמי.
כן-כן. אני עדיין לא מאמינה על עצמי, אבל עשיתי את זה. שרתי מול המצלמה. ואפילו פרסמתי את בשביל העולם לראות, ולשמוע. 8 שניות שלמות. שלי. שרה. בשביל אדם שפוי זה כנראה לא כזה ביג דיל, אבל כבר הבנו שיש לי אישיו עם שליטה, לא?
אם יש הישג אחד שאני גאה בו במיוחד בכל האתגר הזה, זה כנראה היום הזה. היום שבו העזתי. יש הרבה דברים שעשיתי פעם ראשונה באתגר, אבל האחד הזה היה משמעותי עבורי במיוחד.
ומי יודע, אולי זה פתח את הדלת לעוד כמוהו בעתיד. פעם הבאה אולי אפילו 20 שניות!

יום 11 – Polkadot style
ביום הזה התבקשנו לצרף בין סרט שיער עם נקודות וטופ בצבע צהוב – שילוב קצת תמוה בעיני, אבל אפשרי בהחלט, ונתן לי הזדמנות להשתמש בפפיון הענקי שהורדתי משמלה שקניתי, שיתן לחולצה צהובה פשוטה את המגע הפינאפי, או ליתר דיוק – הרוקאבילי. סגנון הרוקאבילי הוא פינאפ קצת "קיצוני" יותר, מצועצע יותר, בדרך כלל עם שיער נפוח ומוקפד, קעקועים, בנדנות, מעילי עור, וגישה "באד אס" לחיים. סגנון שאני מאוד מחבבת אבל מסתבר שלא מרגישה לגמרי בנוח איתו בעצמי – מה לעשות, מסתבר שאני הרבה יותר סנדרה די מאשר פינק ליידי.

יום 12 – Veiled Drama Style
הפעם לקחנו השראה מכוכבניות הוליווד של שנות ה40, וגם קצת ממריה הקדושה, עם הינומה ענוגה ומבט מרוחק... ההשראה שלי למראה הזה הייתה דווקא ג'ינג'ר רוג'רס, שחקנית, רקדנית, מהממת מקצועית, והמקור לאחד מהציטוטים החביבים עליי "עשיתי את כל מה שהוא (פרד אסתר) עשה, רק אחורה ובעקבים". 
ציטוט נהדר בשביל להראות כמה נשים חזקות, אבל גם נותן לי צביטה בלב – תארו לכן כמה קל יותר ונעים יותר, לעשות דברים קדימה ובנעליים נוחות?
בתור הינומה השתמשתי בוילון, שהיה כל כך גדול שהוא קצת משך לי בשיער ובילגן אותו... ועדיין זה היה אחד מהימים האהובים עליי, שהרשה לי להוציא את הדיווה הפנימית שתמיד מצפים מאיתנו להסתיר היטב.

יום 13 – BumperBang Style
ה"באמפר באנג", פוני מגולגל, הוא אחד מתסרוקות הרוקאבילי הכי מובהקות, אז כבר תפסתי את ההזדמנות להיות מצועצעת עם שמלה ואביזרים מלאים דובדבנים (אחד מהאלמנטים העיצוביים החביבים עליי). חוץ מהבאמפר באנג מקדימה, עשיתי גם שני "ויקטורי רולז" קטנים מהצדדים שיעשו לו מסגרת. במציאות הרגשתי שזה יצא מאוד חמוד, אבל כשניסיתי להצטלם זה הרגיש לי כאילו השיער שלי ענקי לעומת הפנים והרגשתי די מטופש. קל לי יותר להשתגע עם השיער כשאני מתחפשת לדמות מסויימת, אבל בלי הדמות להשען עליה, מסתבר שאיזור הנוחות שלי הוא די מצומצם (אבל אין כמו תרגילים כאלו כדיי להרחיב אותו).

יום 14 – The Turban Style
ביום הזה יכולתי לתת לשיער שלי קצת חופש מהרולים, כי כמעט כולו היה מכוסה ב"טורבן" – צעיף מנצנץ כרוך אסטרטגית מסביב לראש, בתוספת סיכה מנצנצת, כי כידוע, אין כזה דבר מנצנץ מדי. חייבת להודות שלמרות שלא הייתה לי תסרוקת מושקעת שתמסגר את הפנים, וזה בהחלט לא מראה שאני רגילה אליו, הרגשתי זוהרת להפליא במראה הזה, ואני קצת מצטערת שאני לא יכולה לאמץ אותו ליום-יום. זה היה מרחיב מאוד את האפשרויות שלי לכובעים בחורף J

יום 15 – Color Duo Style
ביום הזה, לכבוד אמצע האתגר, העצלנות שלי הגיעה לשיא... האתגר היה לשלב פרחים אדומים (ובגד אדום) עם פרחים בצבע נוסף, כך שיכולתי לעשות עם השיער פחות או יותר מה שרציתי... גלגלתי את השיער ברולים כדיי שיסתדר יפה כשאפזר אותו אחר כך... ופשוט... החלטתי להשאיר אותו ככה. לפעמים ההבדל בין תסרוקת ל"הכנה לתסרוקת" זו רק הגישה (וכמה פרחים). 
תסרוקות פינאפ מושקעות, אגב, בדרך כלל דורשות יותר רולים ממה שעשיתי כאן – אחד גדול למעלה, ושניים מאחור, אבל לתסרוקות פשוטות גיליתי שזה מספיק בהחלט (והרבה יותר נוח).

ו... זהו להפעם. מסתבר שבלוגר לא מסוגל לעמוד בכמות הגיפים של חודש שלם, אז הפוסט הזה יחולק לשני חלקים - החלק השני יעלה ממש בקרוב.
בינתיים, אני אשמח לשמוע מכן - איזה לוק הכי חביב עליכן?
הייתן הולכות גם על אתגר כזה?
גם לכן מתחשק לפעמים להעמיד פנים שאתן כוכבניות הוליוודיות נוצצות מתקופת הזוהר?

אם אתן רוצות להמשיך לעקוב אחרי הרפתקאות האינסטגרם שלי, אתן מוזמנות:
https://www.instagram.com/einatrl/